אגרא דכלה
דרושים לימי בין המצרים במהרה ינוחמו: וינאץ בזעם אפו מלך וכה"ן (איכה ב ו) א' ראש פסוק וא' סוף פסוק. וכהן כי יקנה נפ"ש (ויקרא כב יא) ראש פסוק, ודין סוף פסוק. נרמז לדעתי מה שאמרו בזהר (ח"ב קפ"ב ע"א) בפסוק (איוב יח ד) טורף נפשו באפו, אם כועס האדם נשמתו מסתלקת ממנו. הנה כה"ן נקרא האדם אם קונה כל חלקי הנפש היינו נפש רוח נשמה, כאשר כתבנו כבר אותיות כה"ן אתוון יחידאין באלפא ביתא דאטב"ח, סוד יחידית עשירית מאות כהן לוי ישראל כנודע. והנה האדם הכועס, אפילו פוסקין לו גדולה מן השמים להיות לראש ישפילוהו, כאשר הוכיחו (פסחים ס"ו ע"ב) מאליאב אחי דוד (שמואל א' טז ז, שם שמואל א' יז כח). הנה נרמז בראש וכה"ן כי יקנה נפש, היינו כאשר לא יכעוס הנה יקנה נפש, הנה הוא יהיה לראש. אבל וינאץ בזעם אפו מל"ך, (מאן מלכי רבנן כי חכמתו מסתלקת ממנו (פסחים ס"ו ע"ב)), וכה"ן היינו הנפש (היא הנשמה אשר מסתלקת ממנו בזעם אפו), והוא סוף פסוק כי ישפילוהו, והבן: